להודים אין דבר כזה קינוח, אצלם הקינוחים נקראים פשוט מתוקים או ”Mithai“ בהינדי. עכשיו לומר לכם את האמת, החך הישראלי פחות מצליח להתחבר למתוקים ההודים, שרובם ככולם עשויים בעיקר משילוב של חלב מרוכז או אבקת חלב, או אם המתוקים איכותיים אז המרכיב העיקרי יהיה הצ‘אנה (chenna) שזה בעצם היוגורט הנוצר כאשר מרתיחים חלב (בדר“כ חלב בופאלו). מוצרי החלב השונים הללו יבואו בשילוב של קמחים שונים, סולת, קוקוס, גהי (חמאה מזוקקת), תבלינים ופירות שונים וסוכר.. המון המון סוכר! בין אם הסוכר שאנחנו מכירים (לבן או חום) או בשימוש בג‘אגרי שהוא בעצם סוכר שעשוי בדרך כלל מקנה סוכר או מדקלים.

מגוון המתוקים ההודים שנוצרים מאי אלו המרכיבים המינימליים הללו, הוא עצום ובלתי נגמר ולכל מדינה יש את המומחיות שלה עם המתוקים. ישנם שני מקומות במתפארים, בצדק רב, במתוקים שלהם. הבנגלים, במערב בנגל ובעיקר בכולכתה שידועה כממלכה של מתוקים הודים ומדינת גוג‘ראט שבין שאר אין סוף המנות המדהימות שהיא יוצרת, גם המתוקים שלה מפורסמים מאוד בכל הודו.

באופן אישי, לקח לי כמה ביקורים בהודו בשביל להתחבר באופן סופי למתוקים ההודים, ואני מודה זה לא היה פשוט בתחילה. החך הישראלי לא כל כך מורגל במתיקות כזו שלעיתים יכולה אפילו לצרום, מה גם שטעמי מוצרי החלב למינהם גם כן זרים לנו ויש שיאמרו שלא טעימים כלל.. ובכנות, אני יכול להבין את זה. גם אני הייתי מאלו שצידדו בכך שהמתוקים ההודים זה משהו שפחות בא לי לאכול. עד שלשמחתי ומזלי הרב, נפלתי על חנות מתוקים מופלאה במומבאי ואז הגעתי לכולכתה ששם באמת עד כמה המתוקים, הנקראים בבנגלית Mishti, זה פשוט דבר מדהים!

אבל הנקודה היא, שאני לחלוטין יכול להבין ולקבל את הדחייה הראשונית מהמתוקים ההודים. אבל אני לקחתי על עצמי משימה, להביא את הודו לכאן.. ולכן מצאתי לכם את המיטאהי המושלם לחך הישראלי, אז נכון, גם כאן יש שימוש באבקת חלב והמון המון סוכר.. אבל בנינו, מנה מתוקה צריכה להיות, טוב נו.. מתוקה! :)

למנה הזו קוראים גולב ג‘אמון, כמעט כל מטייל ישראלי נתקל בה בין אם הוא טעם אותה או לא. אלו הם אותם כדורים זהובים מתקתקים, ששוחים בסירופ סוכר סמיך. בדרך כלל רואים אותם בחנויות מיהטאי בצידי הדרך, וזו המנה שאליה הדבורים והזבובים נדבקים יותר מהכל, אז אם זוהי אחת הסיבות שעד היום נמנעתם מלטעום את הדבר המדהים הזה.. אז הנה, אני נותן לכם ולכן את כל הסיבות בעולם לנסות להכין את המתוק הנפלא הזה בעצמכם ולהבין שההודים מבינים גם מבינים במתוקים!

המיטהאי הזה הוא די פשוט להכנה, לא דורש הרבה מרכיבים וגם זמן העבודה שלו הוא די קצר.. את המתכון הזה אני מפרסם אחרי ששיפרתי אותו והפכתי אותו לסוג של יצרת מופת, אפילו החברים ההודים שלי שלהם הכנתי בגוג‘ראט שהכנתי להם את הגולב בבית שלהם, אמרו שזה פשוט מדהים.. אז מבחינתי, מה שההודים אומרים שטעים, לגמרי שווה שגם אתם תנסו :) פירוש השם גולב ג‘אמון הוא שילוב של אחד המרכיבים של המנה וכן צורתה. גולב בהינדי זה מי ורדים, אשר בהם יש שימוש במנה. וג‘אמון בהינדי זה פרי שמזכיר קצת אוכמניות. מכאן שם המנה. במקור הג‘אמון (הכדור) עצמו עשוי מkhoya שזה בעצם סוג של גבינה שעשויה מהרתחה איטית מאוד של חלב, בדומה לגבינת הפאניר אבל בדרך הכנה שונה. במתכון הזה לעומת זאת, אני משתמש באבקת חלב שכן קל יותר להשיג אותה, בכל חנות תבלינים הודית ברחבי הארץ.