6 ימים וים טעמים - תגלית האוכל בדרום הודו
6 ימים.. 6 ימים בלבד והצלחתי להבין מה כולם מדברים על כך שהאוכל בצפון הודו שונה לחלוטין מהאוכל בדרום הודו. קצת פחות משבוע אחד, והספקתי כבר לחוות ולטעום את הסגנון הייחודי, השונה והמדהים...

6 ימים.. 6 ימים בלבד והצלחתי להבין מה כולם מדברים על כך שהאוכל בצפון הודו שונה לחלוטין מהאוכל בדרום הודו.
קצת פחות משבוע אחד, והספקתי כבר לחוות ולטעום את הסגנון הייחודי, השונה והמדהים של המטבח הדרום הודי. לשמחתי הרבה, גם הפעם כמו בפעמים הקודמות שלי בהודו, ברגע שהמטוס נחת בשדה התעופה ודלתות המטוס נפתחו, חדרו לאפי ניחוחות ראשוניים של תת היבשת ההודית ופתאום נפתח לי התיאבון! וכמה שאני אוכל, אני רק נהיה רעב יותר.. בהודו, לאנשים עם תיאבון בלתי נדלה, אין רגע דל... בכל פינת רחוב, שוק או סתם בצד הדרך אפשר להתענג על מגוון מאכלים שפותחים את כל החושים. באופן אישי אני מוכרח לומר, שהדבר שאני הכי אוהב באוכל בדרום הודו ויסלחו לי רגשי הלשון, הוא רמות החריפות באוכל. כמעט כל מנה שאכלתי, פתחה לי את הסינוסים והצליחה להוציא ממני לא מעט דמעות. אבל ככל שאני דומע יותר, כך אני גם נהנה יותר. החריפות כאן, היא לא חריפות מוגזמת ובלי טעם, ההפך הוא הנכון. זוהי חריפות מרובת טעמים שצורבת את הפה והלשון רק בשביל לחזק את פיצוץ הטעמים שמגיע כמה שניות לפני החריפות. הדיוק כאן הוא מדהים.. גם בחריפות וגם בתבלינים שלמראית עין נזרקים למחבת כלאחר יד ומרגישים לאחר מכן בצלחת ובפה, כמו שנמדדו וחושבו עם נוסחאות מתמטיות.
אומנם רק 6 ימים, אבל בזכות התיאבון הגדול שיש לי כאן, הספקתי לטעום לא מעט מנות שפשוט עשו אותי מאושר! אני לא יכול להגדיר זאת אחרת, אבל הטעמים שהתגלגלו לי על הלשון, פשוט העיפו אותי לנירוונה משלי, נירוונה של טעמים, ניחוחות וצבעים.

ממנות הדאל לסוגיהן שלכל אחת מרקם, צבע וטעם שונים לחלוטין ועם זאת כל כך דומים בכך שהן מנחמות ומחממות את הגוף והנפש. דרך מנות הקארי על כל סוגי הירקות, שלא מתביישות כלל לחשוף את פניהן בדמות כל התבלינים שמרכיבים את הטעמים המדהימים של המנה, ככה כמו שהן, שלמים ובתוך הצלחת! ועד לבערך כל מה שניתן לאכול בדוכני רחוב וברכבות לילה.. וכמובן שלא נשכח את הצ'אי צ'אי צ'אי לסוגיו. בקיצור, תענוג צרוף ללא הפסקה!
לגבי עניין המתכונים של כל המנות המופלאות שאני אוכל כאן, אז אל דאגה! את המנות הטובות ביותר, אני מיד גובה עדות מצולמת וכתובה מהשף או מהמאמא שרקחה את התבשילים. ואתם תזכו לקבל חלק מהם ברגע שאמצע את הזמן בין ביס לביס לכתוב את הכל באופן מסודר.
מה שבטוח, כשאחזור לארץ.. הבית שלי יתמלא שוב בניחוחות מוכרים יותר ומוכרים פחות ומי שיזכה לטעום את כל הפלא הזה .. זה אתן ואתם כאן בארץ!



עוד פוסטים שיכולים לעניין אותך

כור היתוך של תבלינים ונשמה – הסיפור של "הודו זה כאן"
מאת שחף בנדרקר הילדות: איפה שהכול התחיל לפני שמדברים על אוכל, חשוב שנדבר על ריח. על זיכרון. על צליל של תבלינים נכתשים במכתש ועל להבה שמתלהטת לרגע במחבת. כי ככה מתחיל הסיפור שלי – לא במתכון,...

Chole Bhature מושלם: המתכון המדויק לצ'ולה עשיר ולחם שמתנפח (טכניקה לפני מזל)
**#צ'ולה_בהוטרה: ההפצצה של דלהי בצלחת שלכם. אוכל רחוב שהפך למבחן של דיוק.** חברים, בואו נדבר רגע על אוכל שמחבר. לא רק מחבר בין אנשים סביב שולחן, אלא מחבר אותך לתרבות, לזיכרון, ולרחובות שמקפיצים את...

הכנת סמוסה הודית אותנטית בקלות
בצק זהוב שמתפצפץ בטיגון, מילוי תפוחי אדמה מהביל עם ניחוח של כמון וצ'ילי. זה לא עוד כיסון, זו סמוסה שהיא מסע שלם בביס אחד. הנה המתכון שלי.

דברו איתי.
תהיו הראשונים לכתוב על הפוסט הזה — שאלה, מחשבה, מתכון משפחתי. אני מקריא הכל.
סך הכל 0 תגובות.
✏️כתבו תגובה